ערן ניסן
דור חדש בפוליטיקה
נשנה. נתקן. נרפא. נבנה
אם יש לך רק כמה דקות, זה הסרטון שאני ממליץ לראות כדי להבין את האנרגיות שאני מביא
למה אני מתמודד?
אני גר ביפו, נשוי לשיר ואבא של אלה בת השנה. היום אני מנכ"ל תנועת 'מחזקים'. אני מגיע לפוליטיקה אחרי 10 שנים של עבודה ציבורית ופוליטית. את התואר השני שלי עשיתי בניהול מצבי חירום ואסון. חשבתי שזה יהיה רלוונטי לכתוב את זה כאן, עם השיט שואו שהוא מדינת ישראל ת חת הממשלה הנוכחית.
אנחנו הדור שמשלם את המחירים הכבדים ביותר בגלל הכשלונות של ההנהגה הנוכחית: בחיים שלנו, בכיס ובחסכונות שלנו, בנפש שלנו, בעתיד שלנו.
אבל אנחנו גם הדור שיש לו הכי הרבה מה להרוויח משינוי אמיתי.
אני מתכוון להביא לכנסת את הסיפור של הדור שלי.
הדור שלי מלא בהורים צעירים, בסטודנטים, במילואימניקים, ברופאות ומורים, באנשים שיודעים שמגיע לנו לחיות כאן חיים טובים ובטוחים.
כל החיים שלנו שרדנו תחת ממשלות גרועות ומושחתות, שמכרו אותנו והקריבו אותנו ושלחו אותנו להרוג ולמות כדי שהם יוכלו להמשיך ולהיאחז בכיסא.
סרטון שווה אלף תמונות
אם פודקאסטים זה הקטע שלך...
לפעמים צריך יותר מדקה וחצי. הנה שיחות עומק, ראיונות ופודקאסטים שבהם השתתפתי.
קצת מספרים
4
שנים שירתתי בצה"ל.
הייתי לוחם ומפקד בקבע ביחידת "עוקץ", בין השנים 2009-2013
לכלבה שלי קראו גיגי, והיא הייתה רועה בלגית קטנה וממזרית.
גיגי הייתה כלבה לאיתור מטענים, ושנינו נשלחנו למאות משימות: בגבול לבנון וסוריה, בגדה המערבית ובעזה. מוצב נחל עוז היה הבית השני שלי במהלך השירות הצבאי, ובתפקיד האחרון שלי הייתי אחראי על כל כלבי איתור המטענים בגזרת הדרום. היה לי שירות משמעותי, מגוון וטראומתי. החוויות שהיו לי בשירות הצבאי דחפו אותי לקחת חלק יותר פעיל בקידום שלום ובמאבק בכיבוש. את החוויות שלי מהשירות הצבאי אני מביא איתי לפוליטיקה. אני הייתי וראיתי את המשמעות של סרבנות מדינית וקונספציית ניהול הסכסוך. אני יודע איך נראה טרור ואיך זה מרגיש כשיורים עליך. אני תוצר של הכישלון של הימין לשמור על המדינה. עכשיו תורנו.
2
מספר הפעמים שמצאתי את עצמי מטפל בפצועים באמצע אירוע רב נפגעים.
הפעם הראשונה הייתה ב-7.10, כשהייתי בדרום עם שיר, בת הזוג שלי,
והגעתי לסורוקה בדיוק כשהגל הראשון של הפצועים הציף את בית החולים.
אני חובש ונהג אמבולנס מתנדב במד"א כבר 11 שנים, אז שלפתי כפפות והתחלתי לטפל.
העברתי את כל היום הארור הזה בסורוקה, מוקף ברופאים יהודים וערבים שעבדו במקצועיות ונחישות כדי להציל חיים.
הפעם השנייה הייתה ב-1.10.24, יום לפני ראש השנה, כששיר ואני מצאנו את עצמנו בלב זירת הפיגוע ברכבת הקלה ביפו. בתוך כל היריות, רצתי לחפש פצועים, ומצאתי נערה בת 17 עם פציעת ירי מורכבת ביד שלה. שמתי לה חוסם עורקים ונשארתי איתה עד שהגיעו כוחות הפינוי. כששיר ואני חזרנו הביתה, היו אזעקות של טילים מאיראן. באותו ערב איתמר בן-גביר הגיע לזירת הפיגוע ועשה את הריקוד על הדם הרגיל שלו, אז עליתי להתראיין בחדשות 12 עם חולצת FCK BNGVR.
7
שנים אני עובד בתנועת "מחזקים", מתוכן 4 בתור סמנכ"ל וב-3 האחרונות בתור מנכ"ל.
מחזקים היא תנועת שמאל דיגיטלית. המומחיות שלנו, היתרון היחסי שלנו בשדה, זה הרשתות החברתיות.
במהלך השנים שהובלתי את "מחזקים", הפכנו לארגון תשתית של החברה האזרחית, שמייצר יותר מ-100 פיסות תוכן פוליטי בכל שבוע: באינסטגרם ובפייסבוק, בטוויטר (אף אחד לא קורא לזה X) ובטיקטוק, בוואטסאפ ובטלגרם. התוכן של 'מחזקים' מגיע ליותר ממיליון ישראלים כל חודש.
אנחנו מעבירים הכשרות וסדנאות ומשתפים את הידע והניסיון שלנו ברשתות חברתיות וקמפיינים בשביל לבנות מחנה דמוקרטי-ליברלי בועט, רעב ומנצח.
מחזקים היא פלטפורמה שמגבירה ומעצימה את האנשים והנשים, האקטיביסטים והארגונים של המחנה הדמוקרטי-ליברלי הרחב.
מחזקים היא מגאפון, ואני מתכוון להביא את המנטליות והאנרגיה של מחזקים לכנסת. להיות מגאפון עבור הציבור חפץ החיים, רודף הצדק ומבקש השלום.
בשנים האחרונות הובלתי את מחזקים כמנכ"ל, ניהלתי צוות של 10 עובדים ועובדות מופלאים, ניהלתי קמפיינים ופרוייקטים מורכבים, גייסתי מיליוני שקלים והובלתי תהליכים אסטרטגיים שהביאו אותנו להיות מה שאנחנו היום.
9
שנים הייתי חניך בתנועת הצופים.
נולדתי בכפר-סבא, בגיל 4 עברנו לכוכב-יאיר.
בכיתה ד' הצטרפתי לשבט "צור".
מכיתה ד' עד כיתה יב' הצופים היו במידה רבה מרכז החיים שלי.
להיות חלק מתנועת נוער שינה את איך שאני תופס את עצמי בתוך המדינה.
הצופים לימדו אותי את הכוח של קבוצה, את החשיבות של ערכים, את המשמעות של אחריות אישית.
תשאלו כל בוגר תנועת נוער, והוא או היא יגידו לכם שהשיא של השיא של ה-9 שנים האלה הוא מחנה הקיץ של כיתה י"ב. כשאני התכוננתי למחנה הקיץ, המשפט שחזרנו עליו שוב ושוב היה: "מחנה מנצח בונים עם עצים ולא עם עצות". כשאמרנו את זה אז התכוונו למחנה ביער עם סנדות וחבלים, היום אני משתמש במשפט הזה כדי לדבר על המחנה הדמוקרטי-ליברלי. העתיד שמגיע לנו כאן לא יגיע אם נגיד מה "צריך לעשות" או מה "צריך שיקרה", אלא כשניקח צעד קדימה ונגיד בדיוק מה אנחנו מתכוונים לעשות. אז הנה, אני רץ לכנסת כדי לתקן את כל הנזק שהימין עשה פה בעשרות השנים האחרונות, כדי לבנות פה מדינה שאפשר להיות גאים בה, שאפשר לגדל בה ילדים, שאפשר לחיות בה חיים טובים ובטוחים בכבוד.
דברים שכתבתי
יש כאן שלושה פוסטים שכתבתי, אבל מוזמנים ומוזמנות לעשות לי סטוקינג בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר (כן, אף אחד לא קורא לזה X), או בטיקטוק. פרסמתי בעשור האחרון גם לא מעט טורי דעה, אבל ל"הארץ" יש חומת תשלום, אז לא רציתי לשים אותם פה, סתם לעצבן את אלו מבינינו שאין להם מנוי